יום שישי, 6 בדצמבר 2013

עבר הרבה זמן מאז כתבתי לך שיר שלא תקראי



מסתבר שאני עדיין יכול להישבר כהרף עין.
לו ישבנו גב אל גב וכתבנו זה אל זו
היו שוברות אותי מילותיה היפות
אכן, היא ברוכת כשרונות
(אני ברוך קשרונות)
למרות כל הזמן שעבר, כשהיא כותבת
"פחד מצמית מאהבה,"
אני יודע שעליי היא כותבת.
ואם לא,
כבר הקדשתי מאמצים רבים כל כך להיות לה יריב
שקל יותר להגיד
"היא כותבת כל כך יפה,
וזה כל כך מפחיד"
מאשר לומר
"אני מצטער.
העיניים שלי עדיין לא מוכנות."
עדיין מצטער.

אני במצב רוח רגשני הערב. אני אומר את זה שוב ושוב, כדי שזה לא יעבור, אבל בסוף זה מוכרח לעבור.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה