מי סוגר את גן החיות בלילה?

כולם שוכבים. מי שסוגר את גן החיות בלילה כבר סגר מזמן. הקופים שוכבים חבוקים זה בזרועות זו בכלובם, מלבד קוף אחד שעוד מתנדנד על הצמיג הקשור בחבל לעץ המת. עורב אחד עומד על המעקה וצופה בו.  הוא פורע את נוצותיו, מקרקר קרקור יחיד, וממריא בקול כנפי לילה.

לענה שוכבת חבוקה בזרועות אהובה, עיניה פקוחות וגופה מגלגל זיעה מחום חיבוקו. לצידה שוכב מי שסוגר את גן החיות בלילה, נוחר חרישית. עפעפיו מונחים בעדינות על עיניו, ולחייו עגלגלות וחלקות בחושך הרפה. אכן, קסם התנומה יהפוך גם שד למלאך. פניה של לענה יבשים וסדוקים מרוב ערנות, ועיניה הולכות ונפערות עם כל רגע שהתנומה נסה מהן. עוד רגע וכל גלגל העין ייחשף, ייפול לרצפה ויתגלגל. עוד רגע.

הקופים בגן החיות זעים. מן העצים נושרת שלכת של עורבים אל הירח, והשקט שבו הם עפים מעיר את כל חיות הגן. הנמר יודע שאין זה הזמן לנהום, ומחליט לשתוק, אבל בעל כרחו נמלטת מבין שיניו יבבה.

מי שסוגר את גן החיות בלילה מתהפך מתוך שינה. עיניה העגולות של לענה מזוגגות כאשר מתבוננת בו. היא יודעת שבעוד רגע יתעורר ויגע לה בשד, מגע לוהט ומייסר, והיא תתמסר, ואחר כך תשכב שוב כך על גבה, ערה, רק עייפה יותר. עיניו נפקחות, והוא מחייך, מושיט ידו, מלטף את לחיה. יותר מדויק מלומר שהיא מנשקת אותו יהיה להגיד שהיא קוברת את שפתיה בשפתיו. הוא נוגע לה בשד, מגע לוהט ומייסר, היא נשכבת על גבה, מפשקת רגליה, פורשת זרועות לצדדים. מבטה מופנה למקום אחר, אולי לגן החיות.

בבוקר שנקרא למחרת, צלצל שעון והעיר מרבצו את האיש שסוגר את גן החיות בלילה. הוא מצמץ בעיניו בסיפוק, והתמתח בנהמה חתולית. אז התגלגל ונישק בשפתיים קשות את עיניה הפקוחות של לענה. הוא קם מהמיטה, והלך להשתין. כשחזר, נעל את בהונותיו, רכס את עורו, התלבש ויצא. לענה נותרה לבדה בין הסדינים החרוכים וריח הגופרית.

כשהגיע האיש שסוגר את גן החיות בלילה לגן החיות, מצא את כלוב הקופים ריק.

אני לא יודע מה לעשות, אז אני כותב, ומקווה שמישהו יקרא ומשהו יקרה.